כשתביני תגדלי 🌱
לא ניצחתי בתחרות
ביום רביעי האחרון היה אירוע גדול מאוד של קרן שמש
שבו התמודדתי על התואר 🎓 "יזם השנה"
ומתוך עשרות יזמים שהגישו מועמדות
עליתי לעשיריית הגמר.. 🥳 🎉
היה הרבה רוחות וצלצולים הכנה והתרגשות גדולה
קיבלתי הרבה תגובות "הצבענו לך לחביב הקהל"
הילדים התפללו עלי כל יום בתפילה שאני אזכה…
הקימו לנו דוכנים
עשו פרסום 📢 מאוד גדול…
היה אירוע מאוד מושקע
חיכינו וציפינו לקריאה המרגשת
ובקטגוריה שאני התמודדתי "תרומה לחברה"
זכתה ערביה
ושמה "ספא"
שהקימה מקום אירוח תרבותי שמשווק את נשות יפו
ונקרא "דא יאפא".
עד כאן ההקדמה.
מה קורה לנו שאנחנו מנסות לכבוש יעד ולא מגיעות עד הקצה?
מסתפקות בשלב הגבוה שהגענו אליו?
או מתאכזבות 🥺 ויוצאות עם טעם שלא היה שווה כלום?
אגב זה לא פעם ראשונה
לפני מס שנים היה תחרות של STARTAT מטעם סיעור מוחות ועיריית ירושלים
וגם שם
מתוך 1300 נשים שהגישו מועמדות על יצירתיות
עלו לגמר רק 42
מתוכן עלו לבמה רק 12
ולשלב לפני האחרון רק 5
עד השלב הזה עוד עליתי.
כאן נפלתי
ו-3 אחרות זכו.
—
מה קורה לנו בלב כשעוד לא כבשנו יעד?
קודם כל מותר להתאכזב!
אבל האמת
שיש משהו אחד שהוא מתנה 🎁 מאוד גדולה.
מי שזוכה הוא הגיע לאיזה פסגה ויש לו מין נינוחות בפנים "כבשתי" 🚩
מי שעוד לא…
נשארת בו בערה ותשוקה לנסות שוב
לצמוח עוד 🌱
לעשות מעבר.
הוא עוד לא יכול לנוח על זרי הדפנה.
—
אם יש עסק/קולגה/מתחרה
שהגיע לפסגה שאת רצית
תזכרי שלך יש עדיין תשוקה
וזאת מתנה מאוד גדולה.
אביגיל 💚
